היי לכולם,

שבוע שעבר הייתי בכנס של איגוד האינטרנט בנושא Internet Governance. למי שפספס ניתן לראות את הקלטות הפאנלים באתר איגוד האינטרנט. הכנס היה פרי יוזמתו של דימה אפשטיין שלמעשה הכניס אותי לכל נושא פוליטיקת האינטרנט.

הכנס היה קטן בממדיו אך נראה כמו התחלה מבטיחה להמשך הרחבת הנושא הזה שבארץ אינו מוכר כל כך. מטרת הכנס הייתה להביא אנשים המתעסקים בתחום ממשל האנטרנט מנקודת מבט שונות בתחום ולתת את התמונה הרחבה של ממשל אינטרנט בארץ.

אני אנסה לסכם את שלושת הפאנלים של הכנס ממנקדת מבטי.

פתיחה – עתיד האינטרנט הנראה ואיך לעצור אותו

רימון לוי, נשיא איגוד האינטרנט נתן את הסיבה שלדעתי כנסים בנושא ממשל אינטרנט הופכים להיות יותר ויותר חשובים והיא שהאינטרנט נמצא על פרשת דרכים, אנחנו לא יודעים לאן הוא יתפתח.ISOC, איגוד האינטרנט העולמי נתן תרחישים עתידיים האינטרנט וחלקם הגדול לא נראה כל כך טוב.

מפת התרחישים של ISOC לעתיד האינטרנט

לאחר מכן רימון חילק אותם קצת שונה, אך נראה שהפקטורים הם מי יהיה הכח השולט? – האם החברות המסחריות בעלות הכלים הסגורים, האם הממשלות שיתחילו לחוקק חוקים שיצרו רגולציה חמורה או אנשים בעד חופש הביטוי והפר וכתוצאה מכך האם התשתית הבסיסית תשונה כתוצאה מגופים אלו. רימון אמר יפה שככל הנראה הרשת העתידית תכלול באיזה אופן את משהו מכל האלמנטים ושהעלה העיקרית היא באיזה מינון הדברים יחולקו. את האנטרסטים האלה אפשר לשמוע בחלק גדול של הדיונים בנושא ממשל האינטרנט.

לאחר רימון דיבר עדן בר-טל, מנכ"ל משרד התקשורת, הוא בעיקר דיבר על רשת ה-FFTH (Fiber to the home) ושהיא הולכת להיות הפתרון לכל בעיותינו ברשת האינטרנט. הרשת מתוכננת להיות מסוימת ע"י חברת החשמל, לטענתו זאת לצורך יעילות פרקטית כדי שהפרויקט יצא לפועל בעתיד הנראה. בר-טל נתן את חניות האפליקציות של אנדוריד והאייפון כדוגמאות בהן הקמת תשתית בסיסית כזו יוצרת מגוון שירותים חדשים שלא היינו יכולים לצפות, אציין שלדעתי הכיוון נכון, אבל הדוגמה לכשעצמה לא האידאלית שכן הפלטפורמה של האייפון היא כמובן סגורה ובעלת צנזורה וסינון קשים (למעשה קוד פתוח נדיר שם).

מנקודת מבטי, נראה שלאחר ההרצאה הזו הדיון על נושא זה בין אנשי הכנס לא הסתיים והיו מספק שיחות בהפסקה, בין היתר על כך שכדי שמ-FFTH יכלול מהפכה הוא יהיה חייב להיות נגיש לכל מקום, גם אם הוא לא רווחי. למרות שאני חושב שאין אדם שיגיד שהגדלת רוחב הפס יכולה להזיק, נראה שהאופן בו מתנהלת הקמת התשתית הולך לגרור אותנו גם כן לשוק הדומה לחנות סגורה של אפליקציות, שוק שבו אין תחרות ויש חברה מסחרית מרכזית אשר שולטת בכל. אם חברת החשמל תהיה בעלת התשתית ותופרט, בדומה הרבה חברות ממשלתיות אזי היא תקבל מונופול על התשתית, וזה יוצר מצב מדאיג. אנחנו רואים דוגמאות רבות כמו דואר ישראל (ששבוע שעבר הייתה סערה תקשורתית על עמלות המכס) בהם ההפרטה פוגעת באדם הפרטי. למען השוויון אציין שלמשל ההפרטה של בזק בינלאומי בתור ספק טלפוניה ו-ISP כן הייתה במקום, אבל זאת משום שהיו כבר מתחרים אחרים בשוק. לפני שאנחנו משחררים חברה פרטית עם מונופול על תשתית בסיסית עלנו לוודא שיש לה תחרות ראויה. האיזון כאן הוא עדין. בר-טל כן ציין שחברת החשמל הולכת להיות מוגבלת למשל לתשתית בלבד וישנם תנאים שלהם היא מחוייבת בחוזה.

ה-FTTH הוא דבר טוב, אבל לפני שאנחנו חושבים שהוא יפתור את כל הצרות שלנו, יש דברים שצריך להסדיר כדי שהוא לא יהפוך לנכס של חברה אחת וכן יש דברים שהוא לא יפתור לבדו.

אתן דוגמה לכך, בין הייתר ציין בר-טל את החינוך כאחד הענפים שהולכים להנות מרשת ה-FTTH. למען האמת לדעתי רוחב הפס שנמצאת כרגע (מגביט בודדים בממוצע) היא די ויותר בשביל להפעיל תוכניות לימודים בהם יש אינטגרציה של האינטרנט, אפשר להפיץ תוכן בצורה יעילה, אולי לא מיידית אבל בלילה או שניים. גם שהרצנו את פיילוט ה-OLPC בנגב עם בדואים הייתה גישה לאינטרנט במהירות סבירה. בתור מישהו שיש לו מורה לאנגלית בתור אמא וקשרים למערכת החינוך ברור לי שיש בתי ספר הם יש טכנולוגיה, אבל הסיבה שהיא לא בשימוש היא לרוב לוגיסטיקה (המורים פשוט יודעים שלהגיע לחדרי המחשבים זו משימה לא פשוטה). ההצעה שכן הייתה מעניית היא באמת ליצור תכנים (הרצאות מוקלטות?) שיועברו על ידי קבוצה נבחרת וטובה היא דווקא משהו שכן יכול להיות מעניין אם יתבצע, אני בשנים האחרונות למדתי הרבה מהרצאות מוקלטות באוניברסיטה ויכול לדווח בחיוב שיש יתרונות על הרצאות פרונטליות, אבל איני יודע אם השיטה תעבוד בבתי ספר יסודים ותיכון. הנקודה היא שכאן מדובר בתכנים שכבר עכשיו ניתן לבדוק כבר היום האם הם יעילים  על גבי התשתית הקיימת וה-FTTH לא ישנה הרבה.

פנל 1 – נגישות ורגולציית תשתיות

תחילת הדיון הייתה המשך יפה לנושא הקודם ואהבתי לשמוע כמה מהאמרות של גיא פסח מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, בהם "רשתות הן מצרך ציבורי", נראה לי שהרבה אנשים מחוץ לכנס עדיין לא מבינים זאת. בנוסף ציין שמסתבר שרשתות הסלולר לא מקבלות את אותן הגבלות של רשתות הנייחות. זאת מפני שהם לא צריכים ליצור חברות נפרדות המספקות את התוכן על גבי התשתית שבבעלותן. תופעה שמסבירה בחלקה את ההפרה בוטה של נטרליות הרשת שכל הזמן מתרחשים בחברות הסלולר (שיתופי קצבים ו-VOIP הם הפופולריים לחסימה), נראה שהחוק רואה הבדל בין רשת נייחת לרשת ניידת וכתוצאה נוצרו כיסים שם אותה רשת סגורה, בניגוד לכל אדם ממוצע שצורך אינטרנט בסלולר, סוג של Porous Garden Scenario מקומי לסלולר.

החלק השני של הפנל היה על מחקרה של רבקה ריב"ק מאוניברסיטת חיפה שנקרא Unplugged, בו נבדקו אנשים שחיים שנמנעים לסוג מסוים של טכנולוגיית תקשורת, כמו טלוויזיה או סלולר. למרות שהרגשתי שהיה פחות קשר לפאנל, הוא היה מעניין לשמוע. למען האמת חשבתי לבוא ודבר איתה אחרי ההרצאה לגבי כך שאני נמנע מלחבר את מכשיר הסלולר שלי ומחשב כף היד ביחד (יש לי מכשיר שהוא הכול חוץ מטלפון N810 בכוונה), אבל מהר מאוד היה נראה לי שחלק גדול מהאנשים בכנס הזדהו אם האנשים "המתנתקים" ושבדרך זו או אחרת יש שירותים שהם בחרו "להתנתק מהם" נראה שהתופעה גדולה יותר ממה שהיינו מצפים.

פנל 2 – חופש ביטוי ורגולציית תוכן

בפנל הזה הרגשתי שהיה בעיקר הצגה של סוגים של רגולציה, רגולציה של המדינה ורגולציה אישית. הן בפן הפרסומי, כלומר מותר לנו לבטא ולפרסם והן בפן צפייתי, כלומר מה מותר לנו לראות. בעיקר נראה שרוב הזמן כל אחד ניסה להסביר את סוג אחד כלשהו של הרגולציות האלה של התוכן ולא תמיד הם עלו באותו קו. מה שקצת הפריע לי הוא שלטעמי לא ממש דיברו על איך מבוצעת הרגולציה ברמה הארצית, בשנים האחרונות היו ניסיונות לבצע סוג של "תפיסת גל" או Hijacking של נושא הרגולציה כדי לבצע צנזורה לשמה, גם פוליטית וגם ברמת קניין רוחני וחופש ביטוי. אודה שאני חשבתי שזה היה משהו מקומי עד שהייתי ב-IGF שנה שעברה, ודיברתי עם רוברט גוארה, וכן ביום למחרת הדיון היה כבר היה בבמה המרכזית. למרות שכן הוזכר שצורת המשטר הזו דומה לזה שבאיראן שוועדה שמחליטה מה נכנס הוא מדרון חלקלק, נראה לי זה לא היה מספיק חד משמעי ולא היה דיון מהותי על איך לבצע דברים בפועל.

סך הכול נהנתי לבוא לכנס, העובדה שההפסקה הייתה קצרה מדיי לטעמי הייתה מספיק כדי להבין שהגיעו אליו הרבה מאוד אנשים מעניינים ושיש עוד הרבה על מה לדבר והשדיון על ממשל האינטרנט במובן הרחב בארץ רק החל.

היי לכולם,

חשבתי לעדכן שאני נוסע לכנס ה-Internet Governance Forum או IGF בשארם א-שייח', מצרים מיום שישי עד לשני. אני יוצא בתקווה לפגוש אנשים חדשים ולשמוע את ההרצאות. אני רואה את הביקור הזה כהמשך לביקור שהיה לי בכנס ITU TELECOM Asia 2008 בתילנד שנה שעברה (שהיה ממש כיף).

מגיעים איתי לכנס מישראל דימיטרי אפשטיין (מי שהכיר לי את ה-ITU) ויו"ר איגוד האינטרנט הישראלי, רימון לוי.

למידע נוסף אודות הכנס כדאי לבקר באתר הכנס וגם לקרוא את התוכנייה.

אני מקווה למצוא זמן לעדכן במהלך הכנס. אני אנסה לשלוח הודעות בטוויטר, וככל הנראה הבלוג הראשון שיתעדכן יהיה הבלוג האנגלי שלי. בנוסף, להזכיר אני סטודנט שנה שנייה לפיזיקה באמצע סמסטר, כך שאני לא יודע אם יהיה לי זמן גם כשאחזור.

מקווה לעדכן בקרוב

היום קרו דברים חשובים, אני נותן תוכן שתראו את ראשי הפרקים של היום.

תוכן

• נסיכת סיאם ואני
• שיחה קצרה עם הפלסטינים
• קמפיין למלחמה בצנזורה
• מסיבה גדולה
• יצאתי עם ראש ה-OLPC באירופה, המזרח התיכון ואפריקה לפאב
• תמונות היום

נסיכת סיאם ואני

בבוקר התעוררנו יותר מוקדם מאתמול, ב-05:30. כי לא רצו שנאחר לטקס עם הנסיכה של תאילנד. היא פתחה את הכנס רשמית. אין לי מה לספר מלבד שזה היה מגניב ומאוד מלכותי. ושאחרי זה נתקענו שעתיים באולם שלנו כי היא החליטה לסעוד בכנס.

שיחה קצרה עם הפלסטינים

היום החלפתי מילים החברים מהמשלחת הפלסטינית, בזמן שחכינו שהנסיכה תסיים את הארוחה. לא הספקתי לדבר איתם עד היום. אני רק אציין שאין כלל עוינות בין מדינות אויבות כאן, להפך כולם רוצים להיות חברים. החלפנו כמה מילים על הצורך בפרויקט לחיבור של הפלסטינים ברמאללה לאינטרנט(משם נציגם), והסכמנו שאם עמנו נדבר ברשת, זה יעזור לפתור את הסכסוך. זה נשמע אולי כקלישה בבלוג. אבל זה נשמע אמיתי כאן.

קמפיין למלחמה בצנזורה

אחד הבעיות שרציתי להעלות, אישית וגם מפני שאנשים בקהילה בקשו הוא חוק צנזור האתרים שעבר קריאה ראשונה בכנסת. דיברתי עם Howard Williams, פעיל ראשי בפורום הפיתוח שקישר אותי לקבוצה של ראשי הפורום הצעירים של ה-ITU (אין לי את השמות אבל אני רואה אותם כאן כל יום). הבעיה היא שה-ITU לא יכול להגיד לממשלה מה לעשות, והוא נמנע לגעת אישית בנושא מפני שיש בו מדינות כמו סין ואיראן שהוא לא רוצה להסתכסך איתן.
לכן הצעתי שצריך להסביר לממשלה שמה שהיא עושה הוא טיפשי וקריטי, כי נראה מההתרשמות שלנו שרובם באמת חושבים שמדובר בחוק שבא לעצור פדופילים (למי שלא יודע זה בלוף, אני לא אפרט כי אין לי זמן, אני אספר למשל שבזולו ניסינו לקבל תגובות מהם והם סרבו להגיב, זה כולל את מגישי החוק).
לכן, הרעיון שעלה הוא לשלוח באמצעות האנשים כאן מכתב למקומות כמו "The Economist" שיפרסמו(בגדול), שישראל מבצעת מהלכים טיפשים שמקרבים אותה למשטר טוטליטרי כמו האיראני והסיני. מכאן הדרך לתודעה של הפוליטיקאים קצרה. אני אנסה להזיז את זה בימים הקרובים.
בנוסף, אני מקווה לדבר עם הנציג ממלזיה שהעלה את בעיית צנזורת אצלם. אולי נוכל לבצע משהו בייחד ולתת הצהרה של פורום הצעירים.

מסיבה גדולה

לאחר הפורום לקחו אותנו למסיבת הפתיחה היה מאוד מרשים. נתבקשנו להגיע עם הלבוש המסורתי של ארצנו, אבל לישראל הצעירה אין, אז אני לבשתי בגדים יפים. VIP בכל פינה וזה היה נראה כמו משהו מסרט ולא משהו אמיתי. לבסוף כל חברי הפורום שלנו החלו לרקוד וזה היה ממש מרגש (תחשבו איך זה לרקוד עם 100 אנשים מ-50 מדינות שהם לבושים בבגדים המסורתיים).

יצאתי עם ראש ה-OLPC באירופה, המזרח התיכון ואפריקה לפאב

לאחר המסיבה, התחלתי לדבר עם Matt Keller, הוא הנציג של ה-OLPC בכנס, ותפקידו הוא הדירקטור של ה-OLPC באירופה, המזרח התיכון ואפריקה. הוא הזמין אותי, רותם והנציג האוסטרלי (דאבור שמו) לפאב! דיברנו על הכול – מכך שהאו"ם לא מגיב מספיק, פוליטיקה בארץ ואפילו הוא אמר שמגיע לאזורינו בספטמבר (לסוריה).
משפט שאהבתי שאמר : "האו"ם מהסס לומר שמחשב לכל ילד במדינה X הוא דבר שיתרום למדינה, ואולי הוא יפגע במסורת שלה. אם השאלה הייתה – האם חשמל יתרום למדינתך, מה נראה לך הייתה השאלה?"
הזמנתי אותו לתת הרצאה בארץ והוא אמר ישמח (יש מועדון לינוקס מתנדב?).
אני מקווה לראות אותו גם מחר ואולי לדבר על עוד רעיונות.