היי לכולם,

שבוע שעבר הייתי בכנס של איגוד האינטרנט בנושא Internet Governance. למי שפספס ניתן לראות את הקלטות הפאנלים באתר איגוד האינטרנט. הכנס היה פרי יוזמתו של דימה אפשטיין שלמעשה הכניס אותי לכל נושא פוליטיקת האינטרנט.

הכנס היה קטן בממדיו אך נראה כמו התחלה מבטיחה להמשך הרחבת הנושא הזה שבארץ אינו מוכר כל כך. מטרת הכנס הייתה להביא אנשים המתעסקים בתחום ממשל האנטרנט מנקודת מבט שונות בתחום ולתת את התמונה הרחבה של ממשל אינטרנט בארץ.

אני אנסה לסכם את שלושת הפאנלים של הכנס ממנקדת מבטי.

פתיחה – עתיד האינטרנט הנראה ואיך לעצור אותו

רימון לוי, נשיא איגוד האינטרנט נתן את הסיבה שלדעתי כנסים בנושא ממשל אינטרנט הופכים להיות יותר ויותר חשובים והיא שהאינטרנט נמצא על פרשת דרכים, אנחנו לא יודעים לאן הוא יתפתח.ISOC, איגוד האינטרנט העולמי נתן תרחישים עתידיים האינטרנט וחלקם הגדול לא נראה כל כך טוב.

מפת התרחישים של ISOC לעתיד האינטרנט

לאחר מכן רימון חילק אותם קצת שונה, אך נראה שהפקטורים הם מי יהיה הכח השולט? – האם החברות המסחריות בעלות הכלים הסגורים, האם הממשלות שיתחילו לחוקק חוקים שיצרו רגולציה חמורה או אנשים בעד חופש הביטוי והפר וכתוצאה מכך האם התשתית הבסיסית תשונה כתוצאה מגופים אלו. רימון אמר יפה שככל הנראה הרשת העתידית תכלול באיזה אופן את משהו מכל האלמנטים ושהעלה העיקרית היא באיזה מינון הדברים יחולקו. את האנטרסטים האלה אפשר לשמוע בחלק גדול של הדיונים בנושא ממשל האינטרנט.

לאחר רימון דיבר עדן בר-טל, מנכ"ל משרד התקשורת, הוא בעיקר דיבר על רשת ה-FFTH (Fiber to the home) ושהיא הולכת להיות הפתרון לכל בעיותינו ברשת האינטרנט. הרשת מתוכננת להיות מסוימת ע"י חברת החשמל, לטענתו זאת לצורך יעילות פרקטית כדי שהפרויקט יצא לפועל בעתיד הנראה. בר-טל נתן את חניות האפליקציות של אנדוריד והאייפון כדוגמאות בהן הקמת תשתית בסיסית כזו יוצרת מגוון שירותים חדשים שלא היינו יכולים לצפות, אציין שלדעתי הכיוון נכון, אבל הדוגמה לכשעצמה לא האידאלית שכן הפלטפורמה של האייפון היא כמובן סגורה ובעלת צנזורה וסינון קשים (למעשה קוד פתוח נדיר שם).

מנקודת מבטי, נראה שלאחר ההרצאה הזו הדיון על נושא זה בין אנשי הכנס לא הסתיים והיו מספק שיחות בהפסקה, בין היתר על כך שכדי שמ-FFTH יכלול מהפכה הוא יהיה חייב להיות נגיש לכל מקום, גם אם הוא לא רווחי. למרות שאני חושב שאין אדם שיגיד שהגדלת רוחב הפס יכולה להזיק, נראה שהאופן בו מתנהלת הקמת התשתית הולך לגרור אותנו גם כן לשוק הדומה לחנות סגורה של אפליקציות, שוק שבו אין תחרות ויש חברה מסחרית מרכזית אשר שולטת בכל. אם חברת החשמל תהיה בעלת התשתית ותופרט, בדומה הרבה חברות ממשלתיות אזי היא תקבל מונופול על התשתית, וזה יוצר מצב מדאיג. אנחנו רואים דוגמאות רבות כמו דואר ישראל (ששבוע שעבר הייתה סערה תקשורתית על עמלות המכס) בהם ההפרטה פוגעת באדם הפרטי. למען השוויון אציין שלמשל ההפרטה של בזק בינלאומי בתור ספק טלפוניה ו-ISP כן הייתה במקום, אבל זאת משום שהיו כבר מתחרים אחרים בשוק. לפני שאנחנו משחררים חברה פרטית עם מונופול על תשתית בסיסית עלנו לוודא שיש לה תחרות ראויה. האיזון כאן הוא עדין. בר-טל כן ציין שחברת החשמל הולכת להיות מוגבלת למשל לתשתית בלבד וישנם תנאים שלהם היא מחוייבת בחוזה.

ה-FTTH הוא דבר טוב, אבל לפני שאנחנו חושבים שהוא יפתור את כל הצרות שלנו, יש דברים שצריך להסדיר כדי שהוא לא יהפוך לנכס של חברה אחת וכן יש דברים שהוא לא יפתור לבדו.

אתן דוגמה לכך, בין הייתר ציין בר-טל את החינוך כאחד הענפים שהולכים להנות מרשת ה-FTTH. למען האמת לדעתי רוחב הפס שנמצאת כרגע (מגביט בודדים בממוצע) היא די ויותר בשביל להפעיל תוכניות לימודים בהם יש אינטגרציה של האינטרנט, אפשר להפיץ תוכן בצורה יעילה, אולי לא מיידית אבל בלילה או שניים. גם שהרצנו את פיילוט ה-OLPC בנגב עם בדואים הייתה גישה לאינטרנט במהירות סבירה. בתור מישהו שיש לו מורה לאנגלית בתור אמא וקשרים למערכת החינוך ברור לי שיש בתי ספר הם יש טכנולוגיה, אבל הסיבה שהיא לא בשימוש היא לרוב לוגיסטיקה (המורים פשוט יודעים שלהגיע לחדרי המחשבים זו משימה לא פשוטה). ההצעה שכן הייתה מעניית היא באמת ליצור תכנים (הרצאות מוקלטות?) שיועברו על ידי קבוצה נבחרת וטובה היא דווקא משהו שכן יכול להיות מעניין אם יתבצע, אני בשנים האחרונות למדתי הרבה מהרצאות מוקלטות באוניברסיטה ויכול לדווח בחיוב שיש יתרונות על הרצאות פרונטליות, אבל איני יודע אם השיטה תעבוד בבתי ספר יסודים ותיכון. הנקודה היא שכאן מדובר בתכנים שכבר עכשיו ניתן לבדוק כבר היום האם הם יעילים  על גבי התשתית הקיימת וה-FTTH לא ישנה הרבה.

פנל 1 – נגישות ורגולציית תשתיות

תחילת הדיון הייתה המשך יפה לנושא הקודם ואהבתי לשמוע כמה מהאמרות של גיא פסח מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, בהם "רשתות הן מצרך ציבורי", נראה לי שהרבה אנשים מחוץ לכנס עדיין לא מבינים זאת. בנוסף ציין שמסתבר שרשתות הסלולר לא מקבלות את אותן הגבלות של רשתות הנייחות. זאת מפני שהם לא צריכים ליצור חברות נפרדות המספקות את התוכן על גבי התשתית שבבעלותן. תופעה שמסבירה בחלקה את ההפרה בוטה של נטרליות הרשת שכל הזמן מתרחשים בחברות הסלולר (שיתופי קצבים ו-VOIP הם הפופולריים לחסימה), נראה שהחוק רואה הבדל בין רשת נייחת לרשת ניידת וכתוצאה נוצרו כיסים שם אותה רשת סגורה, בניגוד לכל אדם ממוצע שצורך אינטרנט בסלולר, סוג של Porous Garden Scenario מקומי לסלולר.

החלק השני של הפנל היה על מחקרה של רבקה ריב"ק מאוניברסיטת חיפה שנקרא Unplugged, בו נבדקו אנשים שחיים שנמנעים לסוג מסוים של טכנולוגיית תקשורת, כמו טלוויזיה או סלולר. למרות שהרגשתי שהיה פחות קשר לפאנל, הוא היה מעניין לשמוע. למען האמת חשבתי לבוא ודבר איתה אחרי ההרצאה לגבי כך שאני נמנע מלחבר את מכשיר הסלולר שלי ומחשב כף היד ביחד (יש לי מכשיר שהוא הכול חוץ מטלפון N810 בכוונה), אבל מהר מאוד היה נראה לי שחלק גדול מהאנשים בכנס הזדהו אם האנשים "המתנתקים" ושבדרך זו או אחרת יש שירותים שהם בחרו "להתנתק מהם" נראה שהתופעה גדולה יותר ממה שהיינו מצפים.

פנל 2 – חופש ביטוי ורגולציית תוכן

בפנל הזה הרגשתי שהיה בעיקר הצגה של סוגים של רגולציה, רגולציה של המדינה ורגולציה אישית. הן בפן הפרסומי, כלומר מותר לנו לבטא ולפרסם והן בפן צפייתי, כלומר מה מותר לנו לראות. בעיקר נראה שרוב הזמן כל אחד ניסה להסביר את סוג אחד כלשהו של הרגולציות האלה של התוכן ולא תמיד הם עלו באותו קו. מה שקצת הפריע לי הוא שלטעמי לא ממש דיברו על איך מבוצעת הרגולציה ברמה הארצית, בשנים האחרונות היו ניסיונות לבצע סוג של "תפיסת גל" או Hijacking של נושא הרגולציה כדי לבצע צנזורה לשמה, גם פוליטית וגם ברמת קניין רוחני וחופש ביטוי. אודה שאני חשבתי שזה היה משהו מקומי עד שהייתי ב-IGF שנה שעברה, ודיברתי עם רוברט גוארה, וכן ביום למחרת הדיון היה כבר היה בבמה המרכזית. למרות שכן הוזכר שצורת המשטר הזו דומה לזה שבאיראן שוועדה שמחליטה מה נכנס הוא מדרון חלקלק, נראה לי זה לא היה מספיק חד משמעי ולא היה דיון מהותי על איך לבצע דברים בפועל.

סך הכול נהנתי לבוא לכנס, העובדה שההפסקה הייתה קצרה מדיי לטעמי הייתה מספיק כדי להבין שהגיעו אליו הרבה מאוד אנשים מעניינים ושיש עוד הרבה על מה לדבר והשדיון על ממשל האינטרנט במובן הרחב בארץ רק החל.

היי לכולם,
היום עלה וידאו בפודקאסט שאני עוקב אחריו לא מעט בשם webbalert .

בפודקאסט הוצג לראשונה וידאו המראה איך אפשר להירשם לבטא סודי של גוגל לקבלת טלוויזיה ברשת, זה היה נראה מאוד משכנע. במיוחד שרק בסוף ההודעה, נאמר שהכול זיוף אחד גדול!

זאנצ' ג'ונסון, אבל אתם אולי תכירו אותו בשם מארק אריקסון. חשב שזה יהיה מאוד מצחיק לעשות טוטוריליים ברשת (הסברים איך לעשות דברים), שיהיו מאוד מסובכים לעשיה, עד שהצד השני יבין בסופו שדבר, שהדבר אינו אפשרי.
כאלה ראיתי לא מעט ברשת, אבל, כאשר צופים בשידורים, אפשר לראות שכל הפרטים כוסו – האשליה מושלמת!

גם כאשר בניתי את הקנטנה , נשלח אלי הוידאו הזה . למזלי, אני אדם טכני וידעתי שאין סיכוי שבעולם שזה יעבוד, אבל הפרזנטציה עשה אותי סקפטי, "אולי הדבר הזה מוליך אותות לקופסה של המחשב?" חשבתי. זה פשוט בלבל.
אבל עוד יותר קשה היה לשכנע את מי ששלח לי את הווידאו, שמדובר בתרמית.
ישנו גם הלינק הזה , המראה לכאורה איך להשתמש ביוטיוב כמאגר לפודקאסטים.

ונראה שאני לא היחיד, זאנצ' בספר בראיון בעצמו, שאלפי אנשים סרבו להאמין שזו תרמית, לא משנה כמה ראיות סוטרות הוצגו בפניהם – הם פשוט החליטו שזאת האמת.

אני חושב שחלק גדול מאיתנו צריכים לצפות הווידאו הזה, כי זה מראה כמה קל לעבוד גם על הסקפטיים ביותר. הרשת

אימרה שאני אומר לאחרונה מתאימה גם כאן:

"הרשת, היא כמו הרחוב, אפשר להגיע לכל מקום, אבל צריך להיזהר."